בעבר – בישראל ובעולם – נכות, שונות וחריגות נתפסו כאיום על הסדר החברתי. החברה ביקשה לעצב אידיאל של אדם חזק, מתפקד, “נורמטיבי”, והדירה מתוכה כל מה שסתר את התמונה הזאת. גם בישראל, תחת מיתוס הצבר, נבנה מודל של לוחם חסין – מודל שלא הותיר מקום לשבריריות, לתלות או לפגיעוּת.
אבל השאלה האמיתית איננה רק איך משלבים אנשים עם מוגבלות בתוך החברה — אלא איזו חברה אנחנו בונים מלכתחילה.
האם אנחנו באמת מוכנים לראות את מי שלא מתאים לתבנית?
והאם הזהות שאנחנו מציגים כלפי חוץ — היא גם מי שאנחנו בפנים?
אני לא מדבר רק מתוך עמדה של אדם עם מוגבלות.
אני מדבר מתוך מסע אישי של שנים — כתיבה, יצירה, התבוננות ומאבק על קול.
הרומן הראשון שלי, "ריקוד החיים", נכתב מתוך המקום הזה בדיוק —
והוא עתיד לראות אור בקרוב.
זהו ספר שלא מבקש ללטף, אלא לשאול, לערער, ולגעת באזורים שהחברה מעדיפה להדחיק: נכות, גוף, מיניות, אימהות וזהות.
לצד הכתיבה, פיתחתי סדרת הרצאות שבהן אני משלב בין סיפור אישי, ניתוח חברתי וחשיבה ביקורתית.
ההרצאות מציעות קריאה ביקורתית של מנגנוני הייצוג בתקשורת ובקולנוע, ובוחנות כיצד נרטיבים מעצבים תודעה ולעיתים מייצרים מציאות פיקטיבית בעלת השלכות פוליטיות.
📢 אם אתם מחפשים הרצאה שמעוררת מחשבה אמיתית — לא רק נוחות — אני כאן.
🔗 מוזמנים ליצור קשר לפרטים נוספים.
או התקשרו: 0522583270

סופר, תסריטאי ומרצה, בעל תואר שני בקולנוע וטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב.
עוסק ביצירה, כתיבה וחשיבה ביקורתית על חברה, זהות ונרטיבים תרבותיים.
בעל ניסיון בעבודה עם קרנות הקולנוע בישראל.
ספרו 'ריקוד החיים' צפוי לראות אור בקרוב.
מחזיק ברישיון תיווך במקרקעין.
נשוי.

"אם מישהו עשה משהו בלתי אפשרי, אתה תוכל להיות השני שתעשה את זה, ואם מישהו עודד לא עשה משהו בלתי אפשרי אתה תוכל להיות הראשון שתעשה את זה"

"לאן נעלם דניאל וקס" של אברהם הפנר.
בסרט הזה הפנר למעשה שובר לרסיסים את מיתוס הצבר ולראשונה מראה ישראליות שונה, אחרת, נלעגת ולועגת לעיתים לעבר העקום, הפלקטי, והמזוייף.


